הפעלה לילדים בפסח

פעילות לילדים בפסח: רעיונות למשחק בבית ובליל הסדר

בליל הסדר נפגשים סביב השולחן, קוראים בהגדה ומחכים לאפיקומן. בין לבין, יש ילדים שכבר רוצים לקום ולעשות משהו. ובחופשת הפסח יש גם בקרים ואחר הצהריים שבהם מתחשק לשחק יחד בבית.

פעילות לילדים בפסח יכולה להתחיל בכמה פתקים, חפץ שמסתירים או משימה משפחתית קצרה. מה שעוזר למשחק להתקדם הוא מטרה שהילדים מבינים: למצוא משהו, לפענח רמז או להגיע יחד לפתרון.

כיוצרת משחקים, אני חושבת גם על הרגע שאחרי תחילת הפעילות: האם הילדים יודעים מה לעשות עכשיו? האם ההצלחה שלהם נותנת להם סיבה להמשיך? אלה הדברים שאני בודקת כשאני מתכננת משחק, ואפשר להשתמש בהם גם בפעילות שמכינים בבית.

איך בוחרים פעילות לפסח שמתאימה למפגש שלכם?

כדאי להתחיל מהזמן ומהמקום שבהם תשחקו.

ליד שולחן הסדר מתאימים משחקים קצרים שאפשר לעצור ולחדש: שאלות, ניחושים ומשימות התבוננות.

לפני הסדר או בזמן שמחכים לאורחים אפשר להציע משימת חיפוש באזור מוגדר בבית.

באחד מימי החופשה אפשר לפנות זמן למשחק ארוך יותר, עם כמה שלבים שמובילים למטרה משותפת.

גם הרכב המשתתפים משנה. כשמשחקים יחד ילדים בגילים שונים, כדאי לשלב כמה סוגי משימות: קריאה, חיפוש, זיכרון והתבוננות. כך אפשר לחלק תפקידים, במקום שכל המשחק יישען על מי שקורא הכי מהר.

 

חפש את האפיקומן עם שרשרת רמזים

במקום לשלוח את כולם לחפש בכל הבית, אפשר להכין מסלול קצר שבו כל פתק מוביל למקום הבא.

איך מכינים?

בוחרים מקום מסתור סופי לאפיקומן.

בוחרים עוד שלושה או ארבעה מקומות בדרך.

כותבים לכל מקום רמז.

מניחים בכל תחנה את הרמז שמוביל לתחנה הבאה.

מוסרים לילדים את הפתק הראשון.

למשל, רמז כמו “כאן הסיפורים מחכים שיפתחו אותם” יכול להוביל למדף הספרים. בין הספרים יחכה הפתק הבא.

כדאי לבדוק שהרמז מתאים לבית שלכם ושאין כמה מקומות שעונים עליו באותה מידה. לילדים צעירים אפשר לצייר את המקום או לצרף תמונה שלו.

את הרמז הראשון כדאי לעשות קל יחסית. הצלחה בתחילת הדרך עוזרת לילדים להבין את המשחק ולהיכנס אליו.

טיפ מהניסיון שלי: אחרי ההכנה, עברו בעצמכם במסלול. כך תגלו פתק שנשכח, רמז לא ברור או תחנה שקשה להגיע אליה.

 

מה השתנה על שולחן הפסח?

זה משחק התבוננות קצר שאפשר לשחק לפני הארוחה.

איך משחקים?

מניחים על מגש כמה חפצים בטוחים ושונים זה מזה, למשל כף, מפית, כוס לא שבירה, אגוז וחתיכת מצה.

נותנים למשתתפים להתבונן, ואז מבקשים מהם לעצום עיניים. אחד המשתתפים מוציא חפץ, והשאר מנסים לזהות מה נעלם.

אפשר לשנות את האתגר:

  • להתחיל במעט חפצים ולהוסיף בהדרגה.
  • להחליף מקום בין שני חפצים.
  • לבקש מהמשתתפים לשחזר יחד את הסדר המקורי.
  • לתת בכל סבב לילד אחר להיות אחראי על השינוי.

אם משחקים עם ילדים קטנים, בוחרים חפצים גדולים ובטוחים, בלי אגוזים או חלקים קטנים.

 

מי אני? דמויות וחפצים של פסח

כותבים על פתקים מילים הקשורות לחג, למשל משה, פרעה, מצה, צפרדע, פירמידה ואפיקומן.

בכל תור משתתף מקבל מילה בלי לראות אותה. אפשר להצמיד את הפתק לסרט נייר על הראש, או לתת למישהו אחר להחזיק אותו מול שאר המשתתפים.

המשתתף שואל שאלות שהתשובה עליהן היא כן או לא:

  • האם אני דמות?
  • האם אפשר לאכול אותי?
  • האם אני קשור לסיפור יציאת מצרים?
  • האם אני נמצא כאן בבית?

לילדים שעדיין לא קוראים אפשר להכין כרטיסים עם ציורים.

כדאי לבחור מילים שהמשתתפים מכירים. אם נתקעים, אפשר לתת רמז ולהמשיך. המטרה היא ליהנות מהניחוש המשותף.

 

 

בלשי הפסח: משימת חיפוש בבית

מכינים רשימת משימות שבה הילדים מחפשים חפצים לפי תכונה.

לדוגמה:

  • מצאו משהו שיכול להזכיר את אחת ממכות מצרים.
  • מצאו חפץ שמתאים לקחת למסע.
  • מצאו משהו ששמו מתחיל באות מ׳.
  • מצאו חפץ שיכול לעזור להעביר מים.
  • מצאו משהו שמזכיר לכם חופש.

אחרי החיפוש, כל משתתף מסביר את הבחירה שלו. חפץ אחד יכול להתאים לכמה תשובות, וההסברים הם חלק מהמשחק.

מגדירים מראש באילו חדרים מותר לחפש. אפשר גם להחליט שמצביעים על חפצים במקום להביא אותם, כדי שלא יהיה צורך לאסוף אחר כך חצי בית.

 

סיפור יציאת מצרים בפנטומימה

מכינים פתקים עם פעולות שאפשר להציג בתנועה: חתירה בסירה, הליכה במדבר, נשיאת סל, לישת בצק או קפיצה כמו צפרדע.

בכל תור משתתף מציג פעולה בלי לדבר, והשאר מנסים לנחש.

אפשר לשחק בקבוצה אחת, בלי ניקוד, או להתחלק לקבוצות אם המשתתפים אוהבים תחרות.

לילדים שמתביישים להציג לבד אפשר להציע להציג בזוג. לפעמים זה כל מה שצריך כדי שיצטרפו.

איך מאפשרים לילדים להתקדם בלי להסביר בכל שלב?

הכנה ברורה יכולה לחסוך הרבה התערבות במהלך המשחק.

מגדירים מטרה אחת. למצוא את הפתק האחרון, לזהות את כל החפצים או להשלים יחד את המשימות.

נותנים הוראת פתיחה קצרה. מסבירים מה עושים עכשיו. את שאר ההוראות אפשר למסור כשמגיעים אליהן.

מכינים רמז למקרה הצורך. אם הילדים נתקעים, אפשר לכוון אותם לדבר שכדאי לבדוק, בלי למסור מיד את התשובה.

מסמנים סיום ברור. פתק אחרון, מציאת האפיקומן או השלמת הרשימה נותנים למשחק תחושת סיום.

עצמאות יחסית אינה אומרת שהילדים לא יצטרכו עזרה. היא אומרת שיש להם דרך מובנת לפעול, וההורה יכול ללוות לפי הצורך.

מה עושים כשיש ילדים בגילים שונים?

במשימה משותפת אפשר לחלק תפקידים: אחד מקריא, אחר מחפש, מישהו מסדר את הפתקים וכולם משתתפים בפתרון.

אם יש ילד שנוטה לפתור הכול ראשון, אפשר לתת לו תפקיד של מקריא או לבקש ממנו לעזור באמצעות שאלות ורמזים.

אפשר גם להכין לשתי קבוצות מסלולים נפרדים שמסתיימים באותו מקום. כך לכל קבוצה יש הזדמנות להתקדם בקצב שלה.

רוצים פעילות מוכנה לאחד מימי החופשה?

 

אם מתחשק לכם משחק עם סיפור וחידות שמובילים לפתרון, אפשר לבחור חדר בריחה להדפסה בתשלום של גיימי.

לפני הבחירה, בדקו בעמוד המשחק את הגילים, משך הפעילות וההכנה הנדרשת, כדי למצוא משחק שמתאים למשפחה שלכם ולזמן שעומד לרשותכם.

 

הדס מליק – גיימי חדרי בריחה להדפסה